שכר עבודה - הלנת שכר

מחלוקות רבות בין עובדים ומעסיקים נובעות כתוצאה מתשלום בלתי תקין של שכר עבודה, תלוש בלתי מפורט, ניכויים מהתלוש, מועד תשלום שכר בלתי חוקי, הפחתות מהשכר ועוד כהנה וכהנה סוגיות העולות כתוצאה מתשלום השכר.
בעמוד זה, נסביר על קצה המזלג – מהו שכר, מהו המועד בו עליו להשתלם, אלו ניכויים מותרים ממנו ומהי הלנת שכר.

חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958
חוק הגנת השכר מסדיר את תשלום השכר לעובדים שכירים במשק. החוק קובע בין היתר את דרך התשלום לעובד, מועד אחרון לתשלום שכר, הלנת שכר, קצבאות, ניכויים ועוד. החוק אף קובע את חובת המעסיק לנהל פנקס שכר ולמסור לעובד תלוש שכר. מעסיק שלא יעמוד בדרישות החוק, כמו מסירת תלוש שכר מפורט – מסתכן בתשלום קנסות.

מתי וכיצד יש לשלם את שכר העבודה?
חוק הגנת השכר, קובע כי שכר חודשי, ישולם עד תום חודש העבודה. יחד עם זאת, ניתן לשלם את שכר העבודה עד לתשיעי לחודש העוקב. התשלום יעשה במזומן או בהמחאה, כאשר קיימת אפשרות שחלק מהשכר יועבר כ"שווה כסף" – למשל, עבור מזון, דיור וכו'.

מהו שכר מולן ומהם פיצויי "הלנת שכר"?
הלנת שכר מתרחשת כאשר שכר העבודה, כולו או חלקו, אינו משתלם במועד הקובע, על-פי רוב, עד ה- 9 לחודש.
באם שכר מולן, העובד יהיה זכאי לקבל פיצויים. גובה הפיצויים תלוי באורך התקופה בה השכר מולן. פיצויי ההלנה הינם חלק משכר העבודה.
יחד עם זאת, פיצויי ההלנה מתיישנים במהירות: תוך שנה בלבד או תוך 60 ימים מיום שהעובד קיבל את השכר – המוקדם מבין השניים. במידה ושכר העובד הולן שלוש פעמים בפרק זמן של 12 חודשים, תקופת ההתיישנות עולה לשלוש שנים.
בית-דין לעבודה רשאי להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטלו, אם נוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעביד לא היתה שליטה עליה או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש, לדעת בית הדין, ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו.

אלו רכיבים ניתן לנכות מתלוש השכר?
חוק הגנת השכר קובע אלו סכומים ניתנים לניכוי מתלוש השכר. המדובר ברשימה סגורה, כאשר המעביד אינו יכול להרחיבה ולהוריד מהשכר כספים בהתאם לראות עיניו:
(1) סכום שחובה לנכותו, או שמותר לנכותו על פי חיקוק;
(2) תרומות שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו;
(3) דמי חבר/דמי טיפול מקצועי בארגון עובדים שהעובד חבר בו.
(4) סכום שהוטל כקנס משמעת בהתאם להסכם קיבוצי או על פי חיקוק;
(5) תשלומים שוטפים לקופת גמל.
(6) חוב על פי התחייבות בכתב מהעובד למעביד, בתנאי שלא ינוכה על חשבון חוב כאמור
     יותר מרבע שכר העבודה
(7) מקדמות על חשבון שכר עבודה, אם אין המקדמות עולות על שכר עבודה בעד שלושה
     חודשים. במידה ועובד חדל לעבוד אצל המעביד, רשאי המעביד לנכות משכרו האחרון
     של העובד כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות.סכום שנוכה משכר
     העובד, כמו הפרשות לקופות גמל, על המעביד להעבירו למי שלו מיועד הסכום בתוך
     30 ימים מהיום שבו רואים כמולן את השכרשממנו נוכה. מעביד שלא מעביר
     הכספים לייעודם מסתכן בתשלום קנס עונשי ואף במאסר.

 

למשרד עורכי דין אלנקווה ושות', ניסיון רב בטיפול במקרי הלנת שכר עבודה וניכויים משכר העבודה ונשמח לסייע לכם במימוש זכויותיכם.  


פנה/פני למשרדנו לתאום פגישה, על מנת שתקבל/י החלטה מושכלת ונכונה באשר לטיפול המיטבי בעניינך

טל. 04-8628081
פנייה ללא התחייבות
רישום לניוזלטר
ניוזלטר עובדים
ניוזלטר מעסיקים