זכויות מלצרים

תחום ההסעדה הינו תחום פרוץ ובלתי מובנה במערכת החקיקה והמשפט הישראלי. זכויותיהם של מלצרים אינן ברורות, כאשר פעמים רבות מלצרים ומעסיקים אינם יודעים כיצד להתנהל. העסקת מלצרים רבים נעשית בדרך המנוגדת לחוק ולפסיקה, כאשר סיום העסקתו של המלצר מסתיים בתביעת המעסיק. מספר הצעות חוק הועלו עד היום בנושא המלצרות, אך עד עתה לא נשלמו הליכי חקיקה של חוק ברור אשר יסדיר את זכויות המלצרים בישראל.

 

האם תשר יכול להיחשב כשכר? האם מגיע למלצרים שכר בגין שעות נוספות/שבת/חג? האם לעובד בהתלמדות מגיע שכר?

 

באופן כללי...

מלצרים הינם עובדים לכל דבר ועניין. אמנם אין חוק ספציפי העוסק בעניינם, אך כלל חוקי המגן בעולם העבודה, חלים גם על המלצרים. מלצר זכאי, לפיכך, לשכר מינימום, לתלוש שכר, לדמי נסיעות, לדמי הבראה, לימי חופשה, לתגמול בגין שעות נוספות, ימי שבת ועבודה בחגים, להודעה מוקדמת ולפיצויי פיטורים (במידה ופוטר ובהתאם לתנאי החוק).

השוני, לכאורה, בין מלצרים ובין עובדים אחרים, הינו העובדה כי מדובר בעובדים בעלי תחלופה גבוהה, המקבלים תשרים מהלקוחות אותם הם משרתים. רבים המעסיקים, אשר אינם רואים בעובדי המלצרות, עובדים לכל דבר ועניין, לא מבצעים רישומים נאותים, אינם מבטיחים את שכרם, אינם מדווחים עליהם כעובדים ומתייחסים לטיפים, כאל מלוא שכרם ותנאיהם של המלצרים.

 

האם טיפ יכול להחשב כשכר עבודה?

שאלת השאלות ולב ליבן של המחלוקות העולות בין מלצרים למעסיקיהם הינה לעניין השכר – האם התשר אותו מקבל המלצר הינו חלק משכרו, או תוספת המגיעה מטוב ליבו של הלקוח, ללא קשר לשכר שעל בעל המסעדה לשלם למלצר?

סעיף 1 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 קובע כי, שכר הוא כסף שמשולם לעובד תוך כדי ועקב עבודתו. לעמדת המעסיקים – תשר כלול בכך. מאידך, טענת המלצרים היא, כי בהתאם לסעיף 2(א) לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, שכר הוא כל כסף המשתלם לעובד על ידי מעבידו, והרי הם מקבלים את התשר מהלקוחות ולא מהמסעדה.

נציין כבר עתה, כי קיימות פסיקות שונות ומגוונות בנושא, כי כל מקרה נבחן לגופו לאור מגוון רכיביו, וכי השופטים חוזרים וקוראים למחוקק להסדיר את הסוגיה.

פסק הדין המנחה בסוגיה הינו, ע"ע 300113/98 ד.ג.מ.ב אילת מסעדות נ. ענבל מלכה, אשר ניתן ביום 1.6.2005. שם תוארה העסקתה של מלצרית בשם ענבל במסעדה – כאשר התמורה היחידה שקיבלה, היתה סכומי התשר שהותירו לה באופן ישיר לקוחות המסעדה. בעלי המסעדה הבטיחו, כי במידה והשתכרותה של ענבל מטיפים לא תעלה כדי שכר מינימום, הם ערבים להשלמת השכר לגובה זה. בית הדין קבע כי המדיניות הנכונה היא, שלא להגדיר תשר כשכר עבודה מקום בו הוא אינו משולם לעובד על ידי המעסיק באמצעות תלוש משכורת.

מכאן שתשר שנמסר ישירות למלצר מבלי שהוא עובר דרך קופת המעסיק, אינו יכול לבוא בגדר שכר עבודה.

 

הכללים לכך שטיפ ייחשב כשכר

עולה מפסק הדין כי טיפים המועברים ישירות למלצרים, מבלי שיעברו בקופת המעסיק, אינם חלק משכר העבודה של המלצרים והמעסיק חייב בתשלום שכר מינימום לעובד במלצרות.

 

עם זאת, נקבעו התנאים לכך שטיפים כן יהוו חלק משכר העבודה:

  • בין הצדדים קיים הסכם אישי או שחל עליהם הסכם קיבוצי הקובע, במפורש, שניתן להביא בחשבון גם תשלומי תשר המשולמים לעובד.
  • הסכם העבודה או ההסכם הקיבוצי כולל הסדר מפורט ומסודר בדבר דרכי הטיפול בהכנסות מתשר.
  • השכר משני המקורות (השכר הרגיל ותשלומי התשר) לא יפול משכר המינימום הקבוע בחוק.
  • זכויותיו הסוציאליות של העובד מבוססות על הכנסה משני המקורות והן מבוטחות לאשורן.
  • הבטחת תשלומי המס המלאים המתחייבים משכרו של העובד.

רק בהתקיים כל התנאים הנ"ל טיפ ייחשב לשכר עבודה. במידה והמעסיק אינו מקפיד על קיומם הוא יחויב בנוסף להענקת הזכויות הסוציאליות לעובד, גם בתשלום שכר מינימום.    

למשרד עורכי דין אלנקווה ושות' ניסיון עשיר והצלחות בייצוג מלצרים ובעלי מסעדות. לאור אי הוודאות השוררת בענף, מומלץ ביותר להתייעץ עם עורך דין הבקיא בהלכות ענף ההסעדה. ייעוץ וייצוג משפטי יוביל להעסקה נכונה וחוקית ולמיצוי מלוא זכויות המלצרים.

 

פנה/פני אלינו לתאום פגישה, על מנת שתקבל/י החלטה מושכלת ונכונה באשר לטיפול המיטבי בעניינך.  




טל. 04-8628081
פנייה ללא התחייבות
רישום לניוזלטר
ניוזלטר עובדים
ניוזלטר מעסיקים